מכתב ארוך [4 עמודים] וחשוב, בעל תוכן חסידי-משפחתי-היסטורי. נכתב כולו בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג [השלישי] מסלונים בעל ה"ברכת אברהם". וארשא, יום ב' פר' תרומה תרפ"ז [1927].
המכתב ממוען אל רבי זליג וינברג בנו של הברכת אברהם והוא מלא כולו בפרטים חסידיים-סלונימאים אודות אדמו"רי השושלת, ובפרטים היסטוריים אודות הישוב החסידי בטבריה ומוזכרים בו שמות רבים. וכן פרטים משפחתיים אישיים.
"והנני נמצא פה עשרה ימים ביחד עם אדמו"ר שליט"א… ואמר לי שלעת עתה עוד חודש בוודאי לא יתן לי לנסוע… רציתי כבר לנסוע הביתה אבל אדמו"ר שליט"א לא נותן לי… לפי רצונו אני משער שיעכב אותי עד אחר הפסח אי"ה, וע"כ ביקשתי את מר אבא שליט"א שידבר עם אמא להשפיע עליה וגם אתה מצידך תרבה דברים טובים עד שתרגיש בלבה רצון והסכמה".
האדמו"ר רבי אברהם וינברג [השלישי] מסלונים [תרמ"ח-תשמ"ה], בעל ה"ברכת אברהם". חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נולד בטבריה לאביו רבי נח, נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. בגיל 15 נסע לשהות אצל דודו המהר"ש מסלונים במשך חצי שנה בסלונים. בגיל 21 נסע אליו שוב ומספר פעמים אף שימש כשליחו לרבנים הרב חיים מבריסק, ה"חפץ חיים" ורבי ישראל מצ'ורטקוב, בין היתר בענייני הקמת אגודת ישראל. לאחר פטירת הדברי שמואל המשיך אצל בנו הבית אברהם, על אף שהיה בן גילו וכן המשיך אצל בנו הרה"ק רבי שלמה דוד יהושע וינברג, לאחר פטירת המהרשד"י הכתירוהו חסידי סלונים לשאת על ראשו את כתר הנהגת חסידות סלונים.
[4] עמ', 20 ס"מ. הכל בכתי"ק ובחתימת הברכת אברהם.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן.