מכתב חשוב בדבר מעלת החזקת תורה וגודל מעלתה ועוד ענינים מאת הגאון המפורסם רבי נפתלי צבי יהודה ברלין-הנצי"ב מוואלוז'ין ששלח לרבי משה אריה הלוי במברגר אב"ד באד-קיסינגן-גרמניה לאחר ששלח סכום הגון מאנשי קהילתו בגרמניה כתמיכה לישיבת וואלוזין המעטירה שבליטא.
רבינו מאריך בדברי אגדה בשבח החזקת לומדי ועמלי תורה, בציינו, "אדמה כי מעכ"ה הולך אחר אביו הצדיק [הרב מווירצבורג] זי"ע אשר אהב אגדה, מצאתי לב להרחיב מעט מילי דאגדה בהחזקת תורה ולהחזיק למעכ"ה טובה ותודה על אשר ראה טוב לקבץ איזה סך על החזקת תורה ועשה טוב בעמיו לזכות את היושבים בצלו..".
רבינו מאריך לבאר את גודל מחזיקי התורה בדברי שבח מדברי הש"ס והמדרשים ומוסיף לבאר את דברי הפסוק, "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר", מי הם 'המחזיקים' ומי הם 'תומכיה' ומה ההבדל ביניהם. ומבאר רבינו שיש ב' סוגי מחזיקי תורה, יש עשירים ששמחים להחזיק התורה ומבינים בערכה ועושים זאת בשמחה רבה – הם הם ה'עץ חיים', ויש 'תומכיה' שהם אנשים הנותנים בעין צרה לבטלנים, ונותנים מחמת הכרח או כבוד, או שהתורה לא תפול, הם רק 'מאושר' ולא 'עץ חיים'. ועוד ביאורי מאמרי חז"ל בשבח התורה והמחזיקים בה.
בנוסף כותב רבינו עוד מס' ענינים. א. מאשר שקיבל את הספר 'מאה שערים' לאחד מאיתני גדולי הראשונים רבינו יצחק בן רבי יהודה אבן גיאת שיצא לאור לראשונה מכתב יד עתיק שהיה ספון בספריה בפאריז ע"י אביו הרב מווירצבורג זצ"ל וכותב, "ואם כי לא אכחד אשר עוד ראיתי הרבה דבריו סתומים וחתומים ונדרשים לביאור", בכל אופן, "אשרי חלקו של אביו הצדיק זי"ע בחיי העוה"ב אשר הוציא אור יקרות לפני הוגי תורה". ב. בדבר שאלת הרב אודות לשדך בני זוג אשר ידועים לעוברי עבירה ויעברו על איסור נדה, האם מותר לשדכם. רבינו כותב, "דבר זה נצרך לעיון רב" ומציין שכותב לו תשובה ארוכה בפני עצמה, [אך אינה רצופה במכתבינו]. ג. כן מבקש להתייעץ האם כדאי לשלוח שד"ר למדינת פרוסיה להתרים את עם בני ישראל לישיבת וואלוז'ין, "כי אדמה אשר השרידים אשר ד' קורא ולא זכו ללמוד, ימצאו חפץ אשר יתנו יד ללמד לאחרים".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוואלוז'ין זצ"ל.
(תקע"ז-תרנ"ג). ראש ישיבת וואלוז'ין כיובל שנים והעמיד תלמידים לאלפים. גדול מרביצי התורה. בגיל 11 התחיל ללמוד בוואלוז'ין ובגיל 13 וחצי לקחו הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין כחתן לבתו. תחת הנהגתו גדלה ישיבת וואלוז'ין לתפארה והגיעה ליותר מחמש מאות תלמידים. בשנת תרנ"ב נסגרה הישיבה מחמת השלטון הרוסי שרצה להכניס בה שינויים של לימודי חול ורבינו עמד ע"כ בכל תוקף. חיבר ספרים חשובים שנהפכו לספרי יסוד בעולם התורה: העמק דבר, משיב דבר, מרומי שדה ופירוש מקיף על השאילתות.
רבי משה אריה הלוי במברגר רב אב"ד בעיר באד-קיסינגן-גרמניה. (תקצ"ח-תרנ"ט) . בנו של "הרב מווירצבורג" – הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר רבה של ווירצבורג. חתן הגאון הנודע רבי יעקב עטלינגר בעל ה'ערוך לנר'. נינו – הרב יהושע ישעיה נויבירט זצ"ל, מחבר הספר המפורסם 'שמירת שבת כהלכתה'.
[2] דף. 3 עמודים כתובים. כולו בעצם כתי"ק וחתימתו. עם חותמת בולטת בראש הדף. מידות: 13X20.5 ס"מ.
סימני קיפול. כתם בתחתית הדפים. מצב טוב מאוד.