"והנני מברך… בכל הברכות, בבני חיי ומזוני רויחי וסייעתא דשמיא ובכל מילי דמיטב. ונזכה לראות בקרוב בבניין בית מקדשנו ותפארתנו…"
מכתב עמוס ברכות בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מטאהש, הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל לאווי. קרית טאהש – מונטריאול, א' ניסן תש"מ [1980]. מכתבים מאת האדמו"ר מטאהש הינם נדירים ביותר.
רבי משולם פייש סג"ל לאווי [תרפ"א-תשע"ה], האדמו"ר הרביעי של חסידות טאש. זקן האדמו"רים בדורנו, משרידי דור דעה, שמסכת חייו הייתה כולה קדושה, תורה ותפילה, לצד מעשים כבירים של צדקה וחסד. בשנת תשי"א עקר למונטריאול שבקנדה, עמו הגיעו שמונה-עשרה משפחות מחסידיו. עם השנים התקבצו סביבו חסידים רבים ואוכלוסיית קריית טאהש גדלה במהירות מטאורית, בשנת 1987 היו בה כבר אלף תושבים, ובשנת 1999 דיווח כתב ניוזוויק, ג'ושוע האמר כי בקריה גרים כאלפיים נפש ועוד ששת אלפים איש פזורים בקהילות טאש בעולם: בברוקלין, בלונדון, בישראל ובבלגיה. מצוות הצדקה (בה עוסק המכתב שלפנינו) הייתה פרק מיוחד במסכת חייו הקדושה, וצדקת פרזונו לא נראתה כמותה אף בדורות קודמים. את כל כספי הפדיונות הרבים חילק לנזקקים, כאשר הגבאים רואים ועיניהם כלות. מסופר על יהודי נגיד ועשיר גדול, שנכנס אל האדמו"ר לקבל ברכה, והשאיר מעטפה עם צ'ק על סכום עתק של רבבות דולרים לפדיון נפש. לאחר שיצא מהאדמו"ר, התעכב מעט ושוחח עם הגבאים. כאשר פנה לעבר רכבו בכדי לשוב לביתו, פנה אליו יהודי שביקש להצטרף לנסיעה והלה הסכים בשמחה. בדרך ראה הנגיד כי הטרמפיסט שעמו פותח מעטפה, זו הייתה המעטפה שהנגיד השאיר לאדמו"ר, וכנראה היהודי האורח, שהיה נזקק, נכנס אחריו לאדמו"ר והאדמו"ר נתן לו את המעטפה כמות שהיא. האדמו"ר מסקווירא אמר עליו: שידוע בשם הבעש"ט, שאת סוד נט"י אין מגלין אלא לחד בדרא, וכשנפטר ה'אור החיים' גילו אותו לבעש"ט. ובדורינו בעל סוד נט"י הוא הטאשער רבי. הרבי נודע בדבקותו הרבה, ידועה האמרה בשמו: אילו היו לי כ"כ הרבה דולרים כמספר הפעמים שאני חושב ביום "וכולה קמיה (כל העולם לפני ה') כלא חשיב" הייתי עשיר גדול, ואחרי כמה רגעים תיקן את עצמו ואמר: אילו היה לי כ"כ הרבה סנטים כמספר הפעמים שאני חושב ביום "וכולה קמיה כלא חשיב", הייתי ג"כ עשיר גדול. מופתים לרוב 'התגלגלו תחת שולחנו' מדי יום ביומו, ורוח הקודש דיברה מתוך פיו. שיחותיו וסיפורים בשמו הודפסו בסדרת ספריו 'עבודת עבודה'.
[1] דף נייר מכתבים רשמי 28 ס"מ. כתב-יד סופר בדיו כחולה, בחתימת יד קדשו ובחותמתו של האדמו"ר מטאהש; מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים ללא חיסרון בקיפולים, מודבקים בנייר דבק.