"ולהנערווין הלזה לעשות בהיפך מהכח המדמה"
מכתב הדרכה חשוב ביותר, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג בעל ה'בית אברהם' מסלונים – מגדולי האדמו"רים בדורו, ובו ברכות ועצות מעשיות כיצד להירפא ממחלת ה'נערוועין' (עצבים, כפייתיות), ממנה סובלים בני תורה רבים.
המכתב נשלח אל ש"ב של הרבי, הרב זעליג [ויינברג] וה'בית אברהם' כדרכו בקודש בתוכחת מגולה ואהבה מוסתרת מכנה אותו בתואר "החסיד לכשירצה"… בהמשך מדריך אותו הבית אברהם בקצירת האומר אך בפירוט מדוקדק, כיצד עליו להתנהג בכדי להירפא ממיחושיו וז"ל קדשו של הרבי: "ולהנערווין הלזה לעשות בהיפך מהכח המדמה (מהנערווין), ולאכול ולשתות בשר טוב ולישן כפי הראוי"!
מלבד העצות החשובות, הן פרקטית והן סגולית, מאחר ויצאו מתחת קולמוס טהור זה. הרבי הקדוש, שכלל ישראל חרד למוצא פיו, הן בחצר קדשו באירופה והן בארץ ישראל, מסיים את מכתב הרפואה הנדיר וחשוב בברכה נעלה: "והתחזקת להיות לאיש חי עושה חיל וחזק ואמץ, אברהם".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג [תרמ"ד – תרצ"ג], האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. מכונה ה'בית אברהם' על שם ספרו. הוא נולד מספר חודשים לאחר פטירת אבי סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל ה'יסוד העבודה', מייסד חסידות סלונים, ונקרא על שמו. אביו היה האדמו"ר מהר"ש שכיהן כאדמו"ר השני בחסידות סלונים. רבי אברהם נישא בשנת תרס"א לבתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מלומאז'-קוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק. עם התמנותו לאדמו"ר התמנה כנשיא כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. בין חסידיו בארץ נמנו הרב משה קליערס רבה של טבריה, רבי מרדכי חיים סלאנים (לימים – מנהיג חסידי סלונים), הרב אשר זאב ורנר ועוד רבים. ספרו בית אברהם ידוע ברוב עמקותו במחשבת החסידות, על שמו ישיבת 'בית אברהם' סלונים בירושלים.
[1] דף, 10X17 ס"מ. כל המכתב בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של הבית אברהם.
מצב טוב. סימני קיפול. כמה מריחות דיו. סימן תלישה בפינה התחתונה הרחוקה.