סדרת מכתבים הלכתיים חשובים מאת הגאון מטשעבין – רבי דב בעריש ווידנפלד, בהם הוא מגלה את דעתו על כמה מגדולי הדור. תמוז-אב תשי"ח [1958].
לפנינו סדרת מכתבים עוקבים מאת הגאון מטשעבין אל רבה של ציריך הגאון רבי בנימין זאב ווייס, אודות שאלה חמורה בענייני גיור. הגאון מטשעבין משיב במכתב הראשון, כי רק מפאת כבודו של השואל הוא מוכן להזדקק לעניין החמור הלזה. אולם הוא מתנה זאת בכך שרבה של ציריך יפנה קודם את השאלה לרב נוסף, מתוך רשימת שלושה רבנים שהוא מצרף למכתבו. שלושת הרבנים בשמם נוקב הגאון משטשעבין הם: הרב וייס ממנטשסטר (בעל מנחת יצחק); רבי צבי פסח פראנק; ורבי פנחס עפשטיין. במכתב השני, לאחר שהתקבלה תשובה מאחד משלושת הרבנים, כותב עליו הגאון מטשעבין: "ובלתי ספק שאין בודקין, ועל הוראתו של הגאון הגדול המובהק… יש לסמוך ואין לפקפק". במכתבו השלישי מגלה הגאון מטשעבין את דעתו בעניינו של פוסק נוסף מבין השלושה. מעניין לציין כי הגאון מטשעבין מונה את בעל ה'מנחת יצחק' יחד עם שני גדולי הדור, למרות גילו הצעיר.
רבי דב בעריש ויידנפלד [תרמ"א – תשכ"ו], מגדולי גאוני גליציה. כונה 'שר התורה' ופוסק הדור'. כבר מילדותו נחשב לעילוי, אך הוא סירב לקבל משרת רבנות ועסק לפרנסתו במסחר. עד שהגאון רבי מאיר אריק 'קיללו' שיפסיד את כל כספו ויאלץ לקבל עליו משרת רבנות וכך היה. לאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר טשעבין והקים בה ישיבה חשובה. לאחר השואה, בה איבד את בניו שהיו מגדולי תלמידי החכמים באירופה, עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו 'ישיבת טשעבין'. הגאון מטשעבין היה נערץ ע"י כל גדולי הדור, חסידים כמתנגדים. האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', כיבדו פעם בעליה לתורה והתבטא עליו: "היום כיבדנו בעליה לתורה את התורה בעצמה".
[3] מכתבים. דפים וגדלים שונים. כתב יד סופר. כולם בתוספת שורת ברכה בכתב יד קדשו, ובחתימת ידו של הגאון מטשעבין. מצב כללי טוב מאוד.