" היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל…
ושמעתתיה
מבדרן
בכל יום בבתי מדרשנו מחיבוריו שחיבר"
(החת"ס)
שו"ת מהרש"ך, מספרי היסוד בפסיקה, מאת רבי שלמה בן רבי אברהם הכהן – מהרש"ך, מגדולי הפוסקים בדורו, [יחד עם מהריב"ל ומהרשד"ם נחשבו שלשתם לגדולי הפוסקים בדורם]. שלשה חלקים שאלות-ותשובות, וחידושים על הרמב"ם, וחידושי סוגיות. שאלוניקי – ונציה, שמ"ו-שנ"ה [1595-1586]. סט נדיר מאוד.
העותק האישי של גדול העולם מרן רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד בעל ה'בית אפרים' וה'מטה אפרים', מגדולי הפוסקים שבכל הדורות, המרבה לצטט את ספרי המהרש"ך שלפנינו [עשרות פעמים] בספרו בית אפרים. בראש הדף הראשון של הכרך הראשון מתנוססת לראווה חתימת יד קדשו הנאה: "הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד".
לפנינו שלשת החלקים בשלמות מלאה ונדירה. החלק הרביעי נדפס לאחר 140 שנה.
החלק הראשון נדפס בשאלוניקי בשנים שמ"ו-שמ"ז, ללא שער. כתחליף לשער כתב המחבר בראש הדף הראשון, מעין הקדמה בה הוא כותב על השתלשלות הדפסת החיבור, ואף מזכיר את הגבירים שסייעו בעדו מקהילת 'מדרש גרוש קשטילייא' (קהילות מגורשי ספרד בשאלוניקי). בסיום ההקדמה מופיעה שנת ההדפסה.
החלק השני נדפס בונציה בשנת שנ"ב (עם שער). במהלך ההדפסה כתב המחבר עוד תשובות והוא הדפיסם בשאלוניקי, וצירף אותם לחלק הזה, עם הקדמה ממנו. דפים אלו אינם נמצאים בכל העותקים.
החלק השלישי נדפס בשאלוניקי בשנים, שנ"ד-שנ"ה. נדפס במקור ללא שער.
לצד חתימות הבית אפרים מתנוססות שתי חתימות נוספות של גדולי ישראל מדורות מאוחרים יותר שזכו שיגיע לידם הסט המיוחס והמפואר. הראשון הגיע אליו הספר בירושה, הוא הגאון רבי מנחם מאניש מרדכי תאומים פרנקל מבראד [נכד רבי אליקים געציל מרגליות אחי הבית אפרים]. והבעלים הנוסף הוא האדמו"ר מסדיגורא, שהיה בעל אחת הספריות החשובות ביותר בעולם היהודי, שרכש את הסט, שיפצו בפאר והדר, הטביע עליו את חותמותיו הידועות "קנין כספי" וכו' וחתם את שמו הקדוש לצד שני בעלי הספר הראשונים.
לסט המפואר והלא מצוי שלפנינו נוספו שערים מפוארים עם ציורים בצבעים מעשה ידי אמן, ובכתב יד אומנותי. על גבי השערים נכתבו גם מקום ושנת ההדפסה, כפי שמופיע בהקדמות ובקולופון. להשלמת היצירה נעשה שער מצויר גם עבור החלק השני, אף שלחלק זה יש גם שער נדפס. על דפי השערים האלו חתם האדמו"ר מסדיגורא את חותמתיו המפורסמות, ואולי השערים האלו נעשו לבקשתו של האדמו"ר מסדיגורא (?) הכריכות המפוארות הן מספרייתו של האדמו"ר.
סטפנסקי, ספרי יסוד 294; י.מהלמן, גנוזות ספרים, פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי מס' 40.
רמד: קפא; כח, [1]: קכו דף. 2°. דף, 7.5 ס"מ. נדפס על נייר עבה.
שערים מפוארים מצוירים ביד. כריכות מפוארות מספריית האדמו"ר מסדיגורא.
לאורך כל הכרך ראשון מופיעות הגהות רבות וארוכות בכתב יד, ההגהות לא נחקרו.
מצב טוב מאד. סימני שימוש וכתמי זמן.
……………………………………..
רבי אפרים זלמן מרגליות [תקכ"א-תקפ"ח],
בעל ה'בית אפרים', 'מטה אפרים' ושאר ספרים. מגדולי האחרונים ומחשובי הפוסקים בדורו. נמנה בין חכמי ה'קלויז' בברודי. כבר בחייו נודע כאחד מגדולי הפוסקים וספריו היו נפוצים, בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה 'שערי אפרים' ויצירתו 'מטה אפרים' העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. הוא עצמו לא נחשב לחסיד, אך גדולי החסידות העריכוהו, הוא הסמיך את בעל ה'דברי חיים' להוראה, והיה מן המסכימים לספר 'ליקוטי מוהר"ן' יחד עם החוזה מלובלין. בראשית ההסכמה ל'ליקוטי מוהר"ן' הוא מתואר בתארים מופלגים: "הרב הגאון המובהק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, האדם הגדול בענקים, החריף ובקי בכל חדרי תורה רקיע לשחקים, נ"י ע"ה פ"ה כק"ש מו"ה אפרים זלמן מרגליות מבראד זצלה"ה בעהמ"ח שו"ת בית אפרים וס' פרי תבואה ושאר ספרים". בעל ה'חת"ם סופר' אמר עליו בהספדו: "באמת בו נמצא תורה וגדולה במקום אחד ובמקום גדולתו ענוותנותו… והיה ידוע כי היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו… ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו".
רבי מנחם מאניש מרדכי תאומים פרנקל מבראד [נפטר בשנת תקצ"ו], חתנו של רבי ברוך פרנקל תאומים בעל ברוך טעם, וגיסו של הדברי חיים מצאנז, ונכדו של אחי רבי אפרים זלמן מרגליות, רבי אליקים געציל מרגליות. הוא נפטר בשנת תקצ"ו, ונספד על ידי רבי שלמה קלוגר.
האדמו"ר רבי נחום בער'ניו מסדיגורא [תר"ג-תרמ"ג], בן האדמו"ר רבי שלום יוסף בנו הבכור של קדוש ישראל מרוז'ין. רבי נחום בער'ניו התייתם בגיל צעיר, אביו רבי שלום יוסף, שמונה כממשיכו של אביו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, נפטר בקיצור ימים, כעשרה חדשים לאחר פטירתו של הרה"ק מרוז'ין. רבי נחום בער'ניו נשא לאישה את בת דודו רבי אברהם יעקב – האדמו"ר הזקן מסדיגורא. חתנו היה האדמו"ר רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן. בנו היה האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן.