קרבן אליצור, שיטה על מסכת עבודה זרה, עם פלפול רחב על דיני ברירה, מאת רבי מנצור מרזוק. שאלוניקי, תקל"ז [1777]. מהדורה יחידה. עותק מיוחס.
חיבור נרחב על מסכת עבודה זרה.
בשער הקדשה וחתימת בעלים: מנחה טהורה מאת המחבר לי לשמי ד"פ (-דוד פארדו) ס"ט.
המחבר רבי מנצור מרזוק מחכמי ארם צובא, עלה לירושלים והיה מלומדי "בית יעקב פיררה", אצל הרבנים לבית מזרחי בעלי פרי הארץ ופרי האדמה., היה מראשי "בית אל" ודיין אצל מהרי"ט אלגזי.
רבי דוד פארדו עלה לירושלים, ובשנת תקמ"ב הגיע לירושלים, וזמן קצר לאחר בואו הוזמן לכהן כחבר בבית הדין של המהרי"ט אלגאזי. כנראה שמחבר הספר נתן את הספר במתנה לרבי פארדו כשהכירו בירושלים. ישנם דעות שונות מתי נפטא רבי מנצור מרזוק, בשנות התק"מ, ולפי זה, ודאי שבשנת תקמ"ב היה בין החיים.
רבי דוד פארדו [תע"ח-תק"ן], נולד בוונציה. כיהן כרבה של איספאלטרו ולאחר מכן של סראייבו וכן כיהן כממלא מקום הרב הראשי של יהודי בלגרד. בשנת תקל"ה נסע לליוורנו, לצורך הדפסת אחד מספריו, ופגש בה את החיד"א ששהה בה בשליחות כולל חברון. הוא התחבר אליו ועסק עמו בתלמוד והלכה, ולימים, בשנת תקמ"ד נישא בנו הצעיר, רבי אברהם, לשמחה, בתו של החיד"א.. לאחר עלותו לארץ הקודש הוזמן לכהן כחבר בבית הדין של המהרי"ט אלגאזי. ועמד בראש ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה בירושלים. חיבר את הספרים: חסדי דוד, משכיל לדוד, שושנים לדוד, מכתם לדוד, למנצח לדוד, מזמור לדוד וחוקת הפסח. רבי דוד פארדו הניח אחריו שלושה בנים: רבי יעקב פארדו, רבה הראשי של ראגוסה, רבי יצחק פארדו שמילא את מקומו בסראייבו ומחבר ספר "תועפות ראם", ורבי אברהם פארדו. נכדו דוד חיים בן אברהם פינטו כיהן בראשית המאה ה-19 כרב הראשי של יהודי בלגרד. צאצא נוסף, רבי משה פארדו כיהן כדיין בירושלים וכרבה הראשי של אלכסנדריה.
[2], קצו, ח דף, 31 ס"מ.
מצב טוב. מדבקות ופגמים בשער. מעט נקבי עש בדפים ראשונים ואחרונים. כתמים.