שלושה כתבי סמיכה נאים, מאת חשובי הרבנים באיטליה בתקופת החיד"א, המסמיכים להוראה את הגאון הנודע רבי מנחם עזריה קאשטילנובו, מגדולי הפוסקים באיטליה ובעל 'מסגרת השולחן' הקדמון (ליוורנו, ת"ר), המצוטט רבות בספרות ההלכתית. ליוורנו, תקע"ג [1813].
* כתב סמיכה נאה מאוד וכתוב במליצות גבוהות. מאת אב"ד ליוורנו (על מקום החיד"א), הגאון המקובל רבי יעקב נוניס וואיס בעל ה'חדות יעקב' – מגדולי מקורבי החיד"א וממלא מקומו ברבנות ליוורנו. ליוורנו, תקע"ג [1813].
כתב הסמיכה הנאה והייחודי, כתוב בלשון מליצית גבוהה ומורכב רובו ככולו מפסוקים וציטטות: "דיתיב ביני דנ"י. על הדין ועל האמת. מתון ומסיק שמעתתא… באתי על החתום עומד ומשרת ק"ק ליוורנו יע"א. ז"ה הדו"ר בלבוש"ו לפ"ק. תולעת יעקב נוניס ואיס ס"ט"
* מתחת למכתבו של רבי יעקב נוניס ואיס, מופיעה סמיכה נוספת, מאת הגאון רבי מנשה פאדווה מגדולי רבני איטליה – שנמנה בין המסכימים על הדפסת ספר הזוהר מהדורת ליוורנו (תקע"ה). ליוורנו, תקע"ג [1813].
לאחר שהוא מדבר בשבח הנסמך והסומכים הקודמים, אף הוא מסמיך אותו בסמיכת חכמים: "ויורה יורה, ידין ידין והדין דין אמת… נאום המדבר פה ליוורנו יע"א… שנת הוא יהיה לראש לפ"ק… הצעיר מנשה פאדווה".
* בדף השני, בכתיבה מזרחית נאה, כתב סמיכה מאת פועל הישועות מטבריה, הגאון הקדוש רבי חיים שלמה אבולעפיה מנכדי רבי חיים אבועלפיה מחבר 'עץ חיים' ואבי הישוב בטבריה. פאדובה, תקפ"ד [1823].
לפנינו פריטים בעל ערך היסטורי רב – כתבי הסמיכה של הגאון רבי מנחם עזריה קאשטילנובו, מגדולי פוסקי איטליה ובעל הספרים החשובים מסגרת השולחן (ליוורנו, ת"ר) ושו"ת 'עמק המלך' (ליוורנו, תרכ"ה), שמאז ועד היום פסיקותיו מצוטטות פעמים רבות בספרי ההלכה.
הנסמך הגאון רבי מנחם עזריה קאשטילנובו [תקל"ב-תר"ז], רבה של העיר סיינה שבאיטליה ולאחר מכן רבה של פאדובה. בפאדובה כיהן שנים הרבה ושם חיבר את רוב ספריו. לאחר שנים רבות ששימש שם ברבנות משנתגלעה מחלוקת בינו לפרנסי הקהל, התיישב בליוורנו שם הוכתר כראש ישיבת 'בית יוסף' מיסודו של הגביר רבי יוסף פראנקו ז"ל.
בהקדמת ספרו שו"ת 'עמק המלך' מספר נכדו רבי ידידיה קאסטילנובו את קורות חייו של רבינו. הספר נקרא עמ"ק המלך כי אותיות עמק הם ר"ת עזריה מנחם קאסטילנובו, וז"ל "הוא הרב אשר לו יאה ויאה להקרא בשם מלך מאן מלכי רבנן, ואני בעניי למלא חפצו ולצרף מחשבתו הטובה למעשה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, כי עת לעשות לה ואבא היום אחרי הקוצ"רים לספר שבחי הרב עמ"ק ולהגיד הקורות אותו עודנו חי על פני האדמה".
מפסקי ההלכה המפורסמים שלו המצוטט רבות בספרות ההלכתית: האם יש חיוב קריעה על ס"ת מודפס שנקרע או דווקא כשהספר נכתב בכשרות על גוויל. (אנציקלופדיה לחכמי איטליה).
כותב הסמיכה הראשונה, הגאון המקובל רבי יעקב נוניס-וואיס [נפטר בשנת תקע"ה לערך], מגדולי דורו. אב"ד ליוורנו כממלא מקומו של החיד"א. היה אחד המיוחדים בחבורת החיד"א בליוורנו, שהיו עוסקים עמו יחד בתורת הנסתר ובתיקונים קבליים.
בנו של הגאון הנודע רבי יצחק נוניס ואיס בעל 'שיח יצחק' (ליוורנו תקכ"ו). דודו אחי אמו הוא הגאון רבי ישמעאל הכהן ממודינה, המביא בספרו דברים בשמו "החכם משכיל ונבון כמה"ר יעקב נוניס ואיס נכדי [-אחייני] נר"ו…". קיבל תורה מפי רבני ודייני ליוורנו רבי חנניה מזל טוב בונדי ורבי דוד מלאך שישב עמו בצוותא בבית הדין בליוורנו ואף יצק מים זמן מה על ידי הגאון מהר"ר יצחק נוניש בילמונטי זלה"ה בעל שער המלך.
על רוב גדולתו בתורה ובחסידות נתוודע גם מתוך מה שכתב אודותיו בן דורו הגאון רבי דוד ב"ר רפאל מילדולה, בגליון ספר 'שם הגדולים' להחיד'יא (נדפס בקובץ מקבציאל גליון כ"ה) וז"ל: "והרב הגדול בדורו מוהר"ר יעקב נוניס ואיס זצוק"ל הוא בן להרב שיח יצחק והוא תלמיד מהרב המופלא מוהר"ח בונדי ומכמה גאוני עולם גודל חריפותו ועיונו אין די לבאר אם בקיאותו בכולהו תלמודא ספרא ספרי פוסקים ראשונים ואחרונים רב הוא, והיה מליץ גדול ושיג לו גם שי"ח במלאכת השיר ובשאר חכמות. הוא חיבר ספר דעת זקנים מראה מקום בספרים הכותבים על הרא"ם וגם יש בכתבו כמה חיבורים ופסקים אך לא נדפסו והיה ראש ישיבה בזמן האריות בעיר ליוורנו מרוב גדלו וענוותנותיה יתירה בזמן גדולי דורינו הרב אזולאי וכו' זצ"ל ואני צעיר קוננת"י קינ"ת דוד עלוהי ושם עיניכם תחזנה משרים בחכמתו".
חיבר יספר כללים וחידושים על התורה ועל התלמוד כתיבת יד והקדמות והסכמות והגהות בכמה ספרים שהדפיס בליוורנו. מחיבוריו באו בדפוס ספר 'חדות יעקב' חידושי הש"ס נדפס בסוף ספר שיח יצחק ח"ב (ליוורנו תקמ"ח) וספר 'עפר יעקב' על התורה נספח לספר דעת זקנים (ליוורנו תקמ"ג). ספרו "חדות יעקב" מוזכר בגליון הש"ס לרבי עקיבא איגר [ברכות דף ב' – למרות שאין דרכו של רבי עקיבא איגר להביא מספרי בני-דורו].
הוא הביא לדפוס את שיטה מקובצת על בבא בתרא תקל"ד תוספות רי"ד על תענית תקל"ט ופירוש בעלי התוספות עה"ת תקמ"ג בשלושת הספרים האלו יש הסכמה מהחיד"א. הותיר אחריו חיבורים בכתב-יד, שני כרכים מהם נשתמרו בספריית הגרי"מ הלל שליט"א, כרך נוסף נשתמר בספריית פרופ' מאיר בניהו ז"ל ועוד כמה כרכים מפוזרים בספריות העולם (מן הגנזים חלק שישי; תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, טריסטה תרי"ג, עמ' 130; אנציקלופדיה לחכמי איטליה, ירושלים תשע"ח, עמ 261; המבשר תורני ב כסלו תשע"ג).
כותב הסמיכה השנייה, הגאון רבי מנשה פאדווה, מגדולי רבני איטליה במאה ה-19. על גדולתו תעיד העובדה שהוא נמנה בין שלושת המסכימים על הדפסת ספר הזוהר בליוורנו לעת זקנותו בשנת תקע"ה.
חתום יחד עם גדולי רבני איטליה בחודש אייר תקנ"ו לצד חתימת החיד"א ועוד. שמו מופיע גם בהסכמות רבות לצידו של רבי יעקב נוניס ואיס (למשל בספר פקודת המלך למקורבו של החיד"א, ליורנו תקס"ד ועוד). כמו כן הוא חתום במכתבי הרבנים 'ארץ מארץ תצמח' שנכתב נגד הרפורמים שפרסמו ידיעה בעתון נכרי בדבר שינוי יום המנוחה היהודי, וחכמי הישיבה הכללית של ליוורנו הדפיסו כעין מכתב גלוי להכחיש את זה, הדבר נעשה בפעילותו של החיד"א, וכמה מרבני איטליה חתמו על זה.
בספר דבר המלך (ליוורנו תקס"ה, עמ עב/2) מובא בשמו: "והנה שמעתי בכאן מהרב הגדול חריף ובקי אחד מיוחד שבחכמי דפה עיר המעוטרה כלילות יופי ק"ק ליוורנו יעכ"ג ה"ה מוהרר מנשה פאדווה שאמר לי בשם אביו הגאון ז"ל [-רבי מנחם עזריה פאדווה] דבר נאה ומתקבל, אחר לא תקח שחד כתיב לא תטה, כי אחר שחד תטה, וכן האותיות: אחר ש' – ת', ואחר ח' – ט' ואחר ד' – ה'. ודפח"ח"
בספר מכשירי מילה לר' אליהו ב"ר יוסף שמאע הלוי (ליוורנו תקנ"ג) נכתב אודותיו "מעלת החכם השלם הדיין המצויין סיני בישראל גדול שמו כמהר"ר מנשה פאדווה נר"ו אשר אור תורתו זרוח פה ליוורנו יע"א".
כותב הסמיכה השלישית, הגאון הקדוש רבי חיים שלמה אבולעפיה , נודע בכינויו "בעל הניסים". רב חסיד וקדוש, איש מופת בטבריה (תק"ס). נכדו של מייסד הישוב בטבריה הגה"ק רבי חיים אבולעפיה בעל 'עץ חיים'.
בספר הראשונים לציון (ירושלים תש"ל, עמ' 239) נכתב אודות גדולתו הרבה: "כשנפטר ר' חיים אבולעפיה מחדש הישוב בטבריה… טבריה נשארה בלי מנהיג רוחני… והבן השני הוא רבי חיים שלמה אבולעפיה, היה עיר וקדיש והיה עניש וקטיל כידוע, ובשנת פטירת אביו היה עוד צעיר לימים שאי אפשר למנותו לרב".
בשנת תקע"ז יצא לשליחות מטעם קהילת טבריה לערי איטליה, שם כתב את הסמיכה שלפנינו. בשליחות זו הדפיס בליוורנו את הספר 'זמרת הארץ', לדודו רבי יעקב בי רב, עם הקדמה ממנו (ליוורנו, תק"פ). בשנת תקפ"ט יצא שנית לאיטליה ולתוניס ואז גם זכה לכינוי "בעל הנסים".
בשהותו הראשונה באיטליה הגיע תחילה לביתו של רבי משה זכות בקאסאלי – הרמ"ז, הכותב אודותיו באיגרתו: "צדיק זה בא לבית מלוני ולא זז מבית מדרשי כוליה יומא בעסק התורה ומצוות, ברוך ה' אשר זיכני ליהנות מזיו כבודו ותורתו מכאן נסע לאליסאנדרי' עיר מולדתי אשר לע"ע הרב בני מתתי' נר"ו הוא רב מ"ץ וראש הק"ק" (אוצר הרבנים6581; נחלת צבי – ז, בני ברק תשנ"ב, עמ' 54).
[1] גיליון נייר, מחולק ל-[2] דף. 25X19 ס"מ כל דף. נייר איטלקי משובח.
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים בקיפולים.
