"קינה, נהי והגה"
מכתב היסטורי בעל תוכן חשוב ונדיר, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של גאון הגאונים רבי יחזקאל אברמסקי בעל החזון יחזקאל, בעת כהונתו כאב"ד לונדון. המכתב ממוען אל ידיד נפשו של החזון יחזקאל, הגאון רבי אליהו בוטשקה ראש ישיבת עץ חיים במונטרו [שווייץ], והוא עוסק
בנכדו של החזון יחזקאל, הילד יהונתן שנהרג במלחמת השחרור. לונדון, תשרי תש"ט [1948].
מאז היותו לעם, סבל עם ישראל מרציחות ושמדות של הקמים לכלותו. הורים נטבחו עם ילדיהם על קידוש ה', אנשים, נשים וטף. קינות רבות ומרות נכתבו לאורך הדורות על ידי גדולי ישראל, שחלקן נאמרות בתשעה באב ובתעניות ציבור. לפנינו מכתב קינה מפעים, בו מבכה ה'חזון יחזקאל' – מקברניטי היהדות בדורו, את מותו של נכדו ילד שעשועיו מכדורי הערבים בעיצומה של שבת קודש. המכתב כתוב בסגנון קינה ונהי והוא מנוקד לכל אורכו בנטפי דמעותיו של החזון יחזקאל. למיטב בדיקתנו המכתב לא פורסם מעולם.
נדיר למצוא מכתבים בהם חושפים גדולי ישראל את רגשותיהם החשופים בעתות קשים. במכתבו שלפנינו חושף החזון יחזקאל בפני ידיד נפשו את רגשותיו העמוקים ביותר, בהיוודע לו הידיעה המרה על הריגתו של נכדו מחמל נפשו, החזון יחזקאל מספר במכתב על כך שמחשש לבריאותו ניסו בני משפחתו להעלים ממנו את הידיעה וזה נודע לו אך במקרה, והוא כותב אל ידיד נפשו בבחינת "ואמרתי אשיחה את מכאובי לאיש היותר קרוב אלי, אולי ירווח לי מעט".
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי [תרמ"ו-תשל"ו], בעל ה'חזון יחזקאל'. מקברניטי היהדות החרדית ומגדולי הדור. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק. היה ראש בית דין בלונדון. פרשן התוספתא. נשיא ועד הישיבות.
בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רבה של נבהרדק, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של הרב חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק.
משנת תרע"ב היה רבה של סמאליאן. בשנת תרע"ד עבר לכהן כרב בסמולביצ'י. בשנת תרפ"ג החליף בסלוצק את הרב איסר זלמן מלצר, שנמלט מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. גם הוא נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", ובאלול ה'תר"ץ נידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר. הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף צבי הרץ (רבה הראשי של אנגליה), החפץ חיים ואף חיים נחמן ביאליק – שוחרר לאחר כשנה, בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הרוסים השאירו את אשתו וילדיו ברוסיה כדי שישמשו כערבון ליציאתו מהמדינה לצמיתות.
בחורף תרצ"ב השתקע הרב אברמסקי בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת בעיר, שפעלה אף היא למען שחרורו. בשנת תרצ"ה החליף את הרב שמואל יצחק הילמן כדיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בלונדון. בשנים אלו המשיך במפעלו – חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל".
הכל בכתב ידו ובחתימת ידו.
הנמען הגאון רבי ירחמיאל אליהו בּוֹצ'קוֹ [תרמ"ח-תשט"ז], מייסד ישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ.
בגיל 12 נשלח לישיבת לומז'ה, ולאחר זמן קצר עבר ללמוד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא מנובהרדוק במשך 11 שנים, במהלכן גם לימד בישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק. בגיל 23 נשא את רבקה שטרנבוך לאשה. באייר ה'תרפ"ז (1927) ייסד את ישיבת 'עץ חיים' במונטרה (לימים ישיבת היכל אליהו על שמו). בזמן השואה פעל להצלת יהודים.
[1] דף נייר, 13.5X21 ס"מ. נייר מכתבים רשמי של בד"ץ לונדון.
מצב טוב. סימני קיפול. לאורך הדף מופיעים נטפי דמעותיו של החזון יחזקאל.