ספר חמדת ימים למועדי ה' (חלק שלישי), הנהגות ותפלות לחג הפסח, לימי הספירה, לשבועות ולסוכות. עם הקדמת רבי יום טוב – מהרי"ט אלגאזי.
לאורך דפי הספר נכתבו עשרות הגהות קבליות בכתיבה איטלקית. חלק מן ההגהות ארוכות במיוחד, בכמה מהן מוזכרים מנהגי החיד"א.
הספר חמדת ימים שלפנינו עוסק בקבלה בכלל ובקבלת האר"י בפרט ופורסם לראשונה בידי הראשון לציון הרב ישראל יעקב אלגאזי (אביו של מהרי"ט אלגאזי, איזמיר תצ"א), מתוך כתבים שמצא בצפת. שאלת זהותו וטיבו של המחבר – האם קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת נתונה במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר. הספר הודפס 54 שנה לאחר מותו של שבתי צבי. בתוך הספר הודפסו שירים ובהם אקרוסטיכון "נתן עזתי", וכן מאמרים הידועים בהתייחסותם לשבתאים. היעב"ץ התבטא עליו: "הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר". על הבעש"ט מסופר שאמר במוצאי שבת אחד שיצא ספר מכת ש"ץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל, והתכוון לחמדת ימים (המעשה מובא בשבחי הבעש"ט). גם הרב יהודה פתיה, ממקובלי ורבני בבל, סיפר כי תיקן נשמת מחבר ספר זה לאחר יגיעות (המעשה מובא בספר רוחות מספרות). מאידך, רבי חיים מוולוז'ין תלמידו של הגאון מווילנה, הביע דעה חיובית אודות הספר, באומרו כי אף אם מחבר הספר הוא נתן העזתי הרי שבספר אין כל פסול וככל הנראה חובר קודם שנטה לשבתאות. וכן בעל הלשם הגדיר את מחברו כ"אחד מקדושי עליון" (לשם שבו ואחלמה, דרושי עולם התוהו, ב"ח, דרוש ד', ענף כ"ד ס"ח בד"ה "והנה"). הספר, במהדורה משנת ה'תשס"ג [2003], נפתח בהקדמתו של הרב עובדיה יוסף: "לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה".
צו [צ"ל צז] דף, 26 ס"מ. נייר משובח; מצב טוב מאד. מעט כתמי זמן. כריכה חדשה.