כתב יד ארוך בן למעלה ל-[115] עמודים – האוטוגרף המקורי של של ספר 'בית לחם יאודה' מהדורה קמא, בעצם כתב יד קדשו של המחבר, המקובל הא-לוקי רבי יאודה משה ישועה פתאיה. [בגדאד], תרע"ו-תרע"ז.
כתב היד שלפנינו נכתב ברצף לאורך מספר חודשים, מחודש סיון תרע"ו ועד חודש חשון תרע"ז. בעמוד הראשון "התחלנו… ביום ג' יב סיון שנת התרע"ו ליצירה, ספר בית לחם יאודה מ"ק [מהדורה קמא]".
החיבור עוסק בענייני קבלה עמוקים, גבוה מעל גבוה, וכל כולו עמוס במושגים קבליים.
המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה [תרי"ט-תש"ב], מגדולי המקובלים, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. הוא השתדל להסתיר את ידיעותיו בקבלה, אך בעקבות מנהג שנתפשט בין נשות בגדד שמקורו מן הגויים, ולאחר שכל רבני בגדד ניסו ללא הועיל להפסיק ולאסור את המנהג הנ"ל, פרסם שכל מי שיש לה חולה בביתה ותקבל על עצמה לחדול מהמנהג הנ"ל תבוא אליו והוא יתפלל על החולה שיבריא. רבים עשו כדבריו וכאשר ראו כי החולים מיד מבריאים התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל ובתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים 'בית לחם יהודה', 'מתוק לנפש', 'אפיקי מים', 'יין הרקח', 'חסדי דוד' וספרים נוספים.
נח דף, כתובים משני צידיהם (למעט דף אחד). כתיבה רצופה, ממוספרת במקור. 21 ס"מ בקירוב. כתיבה אוטוגרפית בדיו שחור עם מחיקות, תיקונים והוספות. הוספות מעטות נכתבו בעפרון.
מצב כללי בינוני-טוב. נקבי עש לאורך המחברת. מעט כתמים. קרעים קלים ומעט בלאי בשולי מספר דפים בתחילת וסוף המחברת. ללא כריכה.