"שמעתי בכעין זה מאדמ"ו הרב הגדול מ"ה
יעקב שמש זצ"ל שהי' רב בקלויז בה"מ הגדול
בעיר מולדתי פ"פ דמיין" (חידושי חת"ס גיטין לא:)
ספר בעל הנפש, הלכות נדה לראב"ד – מספרי היסוד ההלכתיים. עם הלכות וחידושי מסכת נדה להרמב"ן ועוד מרבותינו הראשונים. ברלין, תקכ"ב [1762].
העותק האישי של הגה"ק רבי יעקב שמש אב"ד פרנקפורט ורבו הראשון של מרן החתם סופר, המכנהו בספרו פעמים רבות "מורי ורבי". בראש דף לג ע"א [בתחילת הגהות הרז"ה על בעל הנפש] מתנוססת חתימת יד קדשו של הגה"ק רבי יעקב שמש – חתימה נאה וארוכה: "לה' הארץ ומלואה נאם הק' יעקב שמש".
קשה להתעלם מן העובדה שלפנינו עותק שהיה שייך לרבו הראשון של החת"ס, זה שהכניסו בשערי הלימוד. ולפי תאריך ההדפסה, הספר נדפס כשנה לפני לידתו של החת"ס, כך שלא מן הנמנע שמתוך ספרי יסוד אלו גופא, בהם דנים רבותינו הראשונים [הראב"ד, הרמב"ן, הרז"ה והר"ן] בהלכות טהרה החמורות, התחיל החתם סופר את עיקר לימודו בהלכה, בקלויז הגדול שבפרנקפורט אצל רבו הראשון הגה"ק רבי יעקב שמש זיע"א.
[1], עד דף, 20 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב-טוב מאד. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כריכה חדשה.
……………………………… ….
הגאון רבי יעקב שמש [נפטר בשנת תקמ"ה], היה מגדולי חכמי פרנקפורט בתקופת זוהרה., לא ידוע עליו רבות, אך נודע כאדם קדוש שחכמה וענוה מעטרים את דמותו. הוא כיהן עשרים שנה כר"מ הקלויו וראש הישיבה בפפד"מ, משנת תקכ"ה עד לפטירתו בשנת תקמ"ה. חלק מתקופה זו שימש אף כראש בית הדין בעירו. הוא החותם הרביעי על מכתב חכמי פרנקפורט אודות "הגט מקליווא". באותו פרק כיהן הגאון רבי פנחס הורוויץ בעל 'הפלאה' כרב העיר ועל חכמיה נמנו אז רבי טבלי שיף בעל 'לשון הזהב', רבי טבלי שייאר רבה של מיינץ, רבי אברהם טרייר, רבי אהרן שלאס רבי נתן מז בעל 'בנין שלמה' ועוד. רבי יעקב שמש היה מגדולי החבורה הזו.
ביוגרפיה:
אביו של רבי יעקב היה רבי דוד טבלי שמש, שהשתייך למשפחה עתיקת יומין. השם שמש הפך לשם המשפחה משום כהונתם של ראשי המשפחה כשמשים בקהילה. אמו היתה מרת שינכה בת רבי משה וורמס, שאשתו שרלה היתה בת רבי יצחק אייזיק אולף ב"ר משה אחי רבי גרשון אולף אשכנזי בעל שו"ת עבודת הגרשוני.
התבטאויות גדולי דורו:
רבי יעקב פיאר את כותל המזרח של גאוני פרנקפורט ובכהונתו כראש ישיבה ודיין העמיד תלמידים והרביץ תורה, אך לא רבות ידוע לנו על קשריו עם גדולי דורו שמחוץ לגבולי עירו. מתוך כמה מההספדים שבהם מוזכר רבי יעקב מבצבצת ועולה הערכתם הגדולה של גאוני הדור אליו, גם מאלו שמחוץ לעירו. וכך מספידו הגאון רבי אלעזר קליר בעל 'אור חדש': "צנא מליא ספרי וספרא וכולא תלמודא, ובחודש ניסן השמ"ש ייצא על הארץ, הגיע לנו ידיעה מק"ק פ"פ דמיין מפטירת הגאון החריף ובקי, רישא דדיינא, המפורסם לשבח כאחד מן הגדולים בכל פינה, מו"ה יעקב שמש, קורא אני חבל על השמש הגדול בתורה וביראה שנאבד מן העולם ושקעה שמש שלא בזמנה" ('חות יאיר' החדש דף לז, ב). בספר קהילת פרנקפורט נכתב עליו: "למד ולימד תני ומתני… תלמוד בבלי וירושלמי ספרא וספרי וכולא תלמודא"!
רבו של מרן החתם סופר:
מרן רבי משה סופר בעל חת"ס החשיב את רבי יעקב לרבו שלימדהו תורה ומכנהו בכמה מקומות בכינוי "אדמ"ו" ו"מורי ורבי". על חידושיו הוא קורא "ושפתים יושק לי". וכך כותב החת"ס (חידושי חתם סופר גיטין לא, ב): "שמעתי בכעין זה מאדמ"ו הרב הגדול מ"ה יעקב שמש זצ"ל שהי' רב בקלויו בה"מ הגדול בעיר מולדתי פ"פ דמיין". כן מביא החת"ס מילי דאגדתא הנדפסים בשמו בחי' חת"ס עמ"ס גיטין (מהדו"ת דף נ"ב טו"ג) ובחתם סופר עה"ת (פרשת חיי שרה דף צ"ו טו"א) בד"ה ויספר העבד ליצחק וגו' "וכאשר שמעתי מרבי מורי זצ"ל: במערבא אמרו לי' מצא או מוצא וכו' ".
על מצבתו
בבית העלמין הישן בפפד"מ חרוטים הדברים הבאים: "פ"ט ה"ה הגה"ג המפורסם מה"ג ראש ואב"ד דקלויז כמוהר"ר יעקב בן כ' טעבלי שמש ז"ל, נפ' ונק' עש"ק ז' ניסן תקמ"ה לפ"ק… הוא הי' איש חי ורב פעלים, הרביץ תורה בכל פנות וגבולים, העמיד תלמידים דיינים ורבנים, הגן דלים ותמך אביונים, בחורים ולומדי תורה בו מצאו עזרה, דן דין אמת בין איש לרעהו, אוהב שלו' ורדפהו, שנא את הרבנות, מאס בבצע ובכל מחמדי זמניות, אתו שכנו המעלות הנאותים, תורה ועבודה וג"ח עם החיים והמתים בהם עסק יומם ולילה, הי' עניו כהלל".