מכתב שד"רות נאה ומרשים ובו ברכה נדירה לעשירות, בחתימת יד קדשם של גדולי המקובלים בירושלים. עיצוב נאה, בכתב-יד סופר מומחה, ובחתימת יד קדשם ובחותמם של ארבעה ממקובלי ירושלים. [ירושלים, לפני תר"ס 1900].
"וזכות הנשר הגדול האר"י ז"ל ותלמידו הקדוש מוהרח"ו ז"ל
ועט"ר המקובל האלוקי רב שר שלום זיע"א יכולה היא שתגן באלף
המגן עליו וע"כ ב"ב להצילם מכל צער ונזק ומכל חולי ומכל מחלה
ולא ישמע שוד ושבר בגבולו, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד ! "
מכתב השד"רות ממוען אל הגביר פנחס דגים, ובו מבקשים ממנו גדולי המקובלים בירושלים לסייע לשד"ר הישיבה רבי יעקב בן באבא מנכבדי בוכארה, היוצא לשליחות מטעם ישיבת המקובלים בית-אל בירושלים מיסודו של הרש"ש הקדוש. בסמוך לחתימות מוטבעות שתי חותמות גדולות במיוחד, האחת של ישיבת בית אל, והשניה של "חברי ומנהלי קהל חסידים שבירושלם".
על מכתב השד"רות הנדיר חתומים ארבעת גדולי חכמי הספרדים בירושלים ומגדולי מקובלי הדורות: המקובל האלוקי רבי ששון בכ"ר משה פריסיאדו ראש ישיבת המקובלים בית-אל ובעל החיבור היסודי 'שמן ששון' על כתבי האר"י – חתי"ק וחותמת נאה בדיו סגול; המקובל האלוקי ופועל הישועות רבי מסעוד הכהן אלחדאד שלאחר פטירת השמן ששון מילא את מקומו כראש ישיבת המקובלים בית-אל – חתי"ק וחותמת; המקובל האלוקי רבי נסים עזרא עיני, מגדולי חכמי בגדאד, ומגדולי וחכמי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים – חתי"ק וחותמת; המקובל האלוקי חכם בכור אהרן אלנקווה החתום בהסכמות על 'שער הגלגולים' למהרח"ו (ירושלים תרס"ג) – חתי"ק וחותמת; והמקובל האלוקי חכם אברהם חיים פינסו בעל התולעת שני (האחרון בחותמת בלבד).
מלבד ערכו ההיסטורי החשוב של מכתב השד"רות, לפנינו מכתב סגולי/קמיע ובו ברכות נדירות בחתימת קדשם של גדולי המקובלים הספרדים, המברכים: "וזכות הנשר הגדול האר"י ז"ל ותלמידו הקדוש מוהרח"ו ז"ל ועט"ר המקובל האלוקי רב שר שלום זיע"א יכולה היא שתגן באלף המגן עליו וע"כ ב"ב להצילם מכל צער ונזק ומכל חולי ומכל מחלה ולא ישמע שוד ושבר בגבולו, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד ! כ"ד המעתירים בעדו עתרת החיים והשלום".
המקובל האלוקי רבי ששון בכר משה פריסיאדו [ה'תקפ"ה-תרס"ג], נודע כבעל ה'שמן ששון' על שם סדרת ספרי היסוד הקבליים שחיבר על כתבי האר"י. בשנת ה'תרמ"ב, בהיותו בגיל 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, משרה בה החזיק 21 שנים עד לפטירתו. משפחתו מתייחסת למרן רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך. בין תלמידיו נמנים המקובלים, הרב שלום הדאיה, והרב משה עידאן מתוניסיה. נפגש בירושלים עם רבי יחזקאל שרגא הלברשטם משינווא בנו של ה"דברי חיים" שבא לבקרו. על מצבתו נחקק "מ"ק הרב הכו' כמוה"ר ששון המ' פריסיאדו ב' משה זצוק"ל ראש חסידי ק"ק בית אל יכב"ץ בעהמ"ח ס' שמן ששון ופתח עינים".
המקובל האלוקי רבי מסעוד הכהן אלחדאד [תק"פ-תרפ"ז], כונה "הרב החסיד". היה מגדולי המכוונים. נולד במרוקו. בשנת תרס"ב נסע כשד"ר לתוניס ולטריפולי שם נתפרסם שמו לפועל ישועות. לאחר פטירת השמן ששון בשנת תרס"ג, התמנה לראש ק"ק חסידים בית -אל ועמד בראש הישיבה קרוב לשלשים שנה. עסק בחכמת הקבלה משך למעלה מששים שנה ובדורו היה לזקן המקובלים בירושלים. נפטר בזקנה מופלגת בגיל 107. חיבר את הספרים הבאים: 'בן מכבד אב' – על הפרשיות והש"ס, 'כח מעשיו הגיד לעמו' – דרושים. 'שמחת כהן חלק א' – שו"ת בקבלה, 'שמחת כהן חלק ב' – דרושים. נתן הסכמות לספרים שונים.
המקובל האלוקי חכם בכור אהרון אלנקווה [נפטר בשנת תרס"ו], נולד בעיר קושטא. למד תורה בפשט מפי קדוש הרה"ג מוהר"י עקרינו בעל ספר קרית ארבע. בשנת תרמ"ב נתמנה לאב"ד עדת הספרדים בירושלים. מלבד גדולתו בנגלה היה מגדולי המכוונים בישיבת בית-אל. חתום בהסכמות על 'שער הגלגולים' למהרח"ו (ירושלים תרס"ג).
המקובל האלוקי רבי נסים עזרא עיני [נפטר בשנת תר"ס], מגדולי חכמי בגדאד, למד תורה אצל רבי עבדאלה סומך בישיבתו "בית זלכה" בבגדאד יחד עם רבי אליהו מני וחכמים נוספים. לאחר עלותו לירושלים היה מגדולי וחכמי ישיבת המקובלים "בית אל". התפרסם כחכם עצום וגדול בנגלה ובנסתר. ערך לדפוס כמה ספרי קבלה חשובים (דברי שלום לנכד הרש"ש וספרי "חוקת עולם" ששה חלקים). כל לילה התעורר החל מחצות הלילה לאמירת "תיקון חצות" והתעמק בלימוד תורת הנסתר עד הבוקר. לא היה בא לביתו כי אם בליל שבת אחר תפלת ערבית, וחוזר במוצאי שבת אחר הבדלה.
המקובל האלוקי חכם אברהם חיים פינסו [ת"ק – תק"פ], בעל ה"תולעת שני". ראש הישיבה ואב בית דין בעיר סרייבו שבבוסניה ובשנותיו האחרונות בירושלים. רבו המובהק היה הרב דוד פארדו ובין הרב והתלמיד שררה קרבה רבה. נפגש עם החיד"א ועם רבה של פרארה רבי יעקב משה עייאש (לימים הראשון לציון). שני הרבנים אף ציידו אותו במכתב בכדי לסייע בעדו להדפסת ספריו. חיבוריו: אפי זוטרי (סלוניקי, תקנ"ח), משפט כתוב (סלוניקי, תקנ"ח), עזרת מצר (ירושלים, תשנ"ד) ועוד. על מצבתו נחקק: "הרב המופלא בנסתר ובנגלה מקובל אלוקי כמוהרר’ אברהם חיים פינסו זלה"ה".
[1] דף נייר. 28.5×22.5 ס"מ. מעבר לדף רישומים שונים בכתב יד ספרדי רהוט עם אזכור לרבי יצחק ששון.
מצב טוב. המכתב עבר שיקום אמנותי מקצועי בהשלמת נייר.